יום חמישי, 24 בפברואר 2011

הרהורים על פורים וגם תמונות ואלבומים, שירים וריקודים.

או: לתפוס את הרגע...
 

אז כמו שכל הקניונים כבר מבשרים: פורים בפתח וזה לא מבדח.
רבים מאיתנו נמצאים בתקופה הלא פשוטה הזו, בה צריך לחשוב ולארגן את התחפושת לילד. מתפללים בליבנו שהילד יבוא השנה עם רעיון קל ופשוט. (אולי תתחפש למציל בים? צריך רק בגד ים, רמקול ודגל). צריך לקחת בחשבון, שהתחפושת תתאים לכל מזג אוויר ולאפשרות שהילד גם ירצה לזוז בתוכה ולבצע פעולות בסיסיות כמו נשימה, הליכה, ריצה, מכות ובכי עם החברים בחצר. (דרך אגב, לדעתי לכל תחפושת קנויה צריכה להיות מצורפת ערכת דמעות קטנה, על כל מקרה).
וכשמדברים על פורים אי אפשר שלא לדבר על צילומים ותמונות. פורים בלי תמונה משול לפסח בלי מצה וליום עצמאות בלי שידור חוזר של גבעת חלפון, ולהזכירכם, בצד הבלוג המחוייך שלי, אני גם מעצבת (ברצינות) לאנשים אלבומי תמונות ייחודיים. ופורים זה החג להציע לכם את שירותי. הרי אין מצב שלא תצלמו את הילד שלכם בתחפושת. ליום הזה בעצם הומצאו המצלמות לא? למה מחכה כל השנה על המזנון, מצלמת הקנון או הניקון הסופר משוכללת, עם הזום שבע מאות וריפלקס וריפלוקס וזום אין וזום אאוט, אם לא לאותו שבריר שנייה ורגע חמקמק. לא חשוב אם הילד בוכה באותו הרגע, לא רוצה להצטלם, לא סובל את התחפושת שלו, לא נוח לו, הניילון הזה מגרד אותו, החוט הזה דוקר אותו, מתבייש, עייף, רוצה הביתה, אנחנו את התמונה שלנו נשיג ויהי מה! תבין בוב ספוג חמוד שלי, ספיידרמן גיבור שלי ,שלגיה של אמא... אמא שלך את התמונה הזו תוציא ממך היום. אז בוא נעשה את זה בטוב. הא? רגע, הנה יופי ,עוד חיוך בבקשה.. חיוך אמרתי! ליצן לא יכול להיות עצוב, ונסיכה לא יכולה לבכות. איזה נסיך יגיע אם תבכי? אה? קודם תכירי אותו, את הנסיך, תסגרו על אולם, אחר כך תבכי לו כמה שאת רוצה.(אלוהים נמצא בפרטים הקטנים -לחצו להגדלה)
אז אחרי שיש לכם את התמונה או תמונות הנכספות, הביאו אותן אלי ואצור לכם מהן מזכרות ייחודיות - מיני אלבום לפורים או קולאז' עם תמונה אחת על קנבס, שיעבירו את הרגעים היקרים ואת הסיפור והחוויה שמאחורי.  
(לחצו להגדלה)
ובכלל, זה הזמן להזכיר גם את עניין המתנות האישיות. עם כל מתנה שאני מכינה לאנשים, אני נהנית לראות את ההתרגשות וההפתעה שלהם עם קבלת המתנה. אנשים מאוד מתרגשים לקבל מתנה אישית שנתפרה בדיוק למידותיהם. שנראה כי חשבו עליהם באמת לכמה רגעים, ואולי אפילו, אולי אפילו אוהבים אותם באמת...כי חולצות ובושם הם איכשהו מסוגלים לקנות לעצמם, אבל לזכות שמישהו באמת ישקיע בהם מחשבה, ילמד על אהבותיהם וחולשותיהם, לזה אין מחיר ואת זה לא קונים בחנות או במכולת כמו שאומרים. גם הקשוח שבגברים יחייך או לפחות יניד גבה, כשהוא יקבל קולאז' שמספר וממחיש ב"יצירתיות" את אופיו  ואהבותיו - בירה כדורגל, בירה כדורגל, אוקי לא נהיה כאלה סטריאוטיפיים, גם חומוס ופיצוחים.  ויש גם סיכוי קל שבקלים, שהוא יראה את זה בגאווה לחבריו, אבל רק אחרי המשחק כמובן . אז לקראת יומולדת הקרוב שלה או שלו תרימו טלפון אלי לפני.
ורגע, הכי חשוב,  למה אתם עצמכם מתחפשים השנה? אל תגידו לי ששוב לקאובוי והיפית. אין עוד תחפושות בעולם? טוב, אפשר להבין אתכם, ככה הורגלתם בילדות. פעם היו פחות או יותר שתי ברירות מחדל: קאובוי לבן והיפית לילדה. שנים התחפשתי כנערה להיפית, אחרי שהתפכחתי מתמימותה של כיפה אדומה ומכפכפי העץ הלא נוחות של ההולנדית. והאמת, אולי אלך על זה גם השנה. מתאים לי בול. הרי אני כל היום זרוקה על הדשא בפארקים, במופעים של רוק פרוע, ישנה קבוע באוהל מחאה זה או אחר ומוחה נגד. וכמובן מי שמכיר אותי יודע, יש לי סרט על המצח ופרח קבוע בשיער .
בעבר היה די פשוט. תחפושות עברו משנה לשנה ומאח לאח. לא רוצה להיות אינדיאנית השנה?
אין דבר, תהיי שנה הבאה.  
ולמתקשים במציאת רעיון  לתחפושת הנה, יש לי כמה רעיונות בשבילכם:
סופרמן - כל מה שאתה צריך הוא להצטייד בעגלת סופר ורשימת קניות
אנשי קריירה שרצים קדימה יכולים להתחפש לאנשים שחיים את הרגע. אפילו לרגע.
נשים רבות יכולות להתחפש ל"יפה טבעי" - זה בסך הכל דורש להסיר את המסכה...זאת אומרת האיפור, הלק והפן .
הגבר הישן יכול להתחפש לגבר החדש ולהפך.
"הבחורה הלא מושגת" – את רק צריכה לסגור את הנייד. תחפושת מאד זולה.
אנשים מתוכננים יכולים להסיר את השעון (תחפושת נורא פשוטה) ולראות מה יביא יום.
אנשים שרואים את חצי הכוס הריקה, אתם יודעים את ההמשך.. אז מה אם ביטוח לאומי נזכר לבקש ממני ארבעים אלף שקל, הוא יכול היה לדרוש שמונים. כן ,מבינה אתכם, תחפושת מציקה ולא נוחה.
 אני בסוף כנראה אתחפש למשהו סטנדרטי -היפיפייה הנרדמת. מה רע? לישון כמה שנים טובות את שנת הביוטי סליפ שלי, לקום רעננה, יגיע נסיך, נשיקה פה נשיקה שם, ויאללה נרכב אל עבר האופק. (רגע, אולי יש טיסות ישירות לשם? צריכה לבדוק את הנושא)
שלכם, שמחה ומבודחת שולי
ואל תשכחו להכין משלוח מנות...
כלל ידוע הוא שככל שתשקיעו בו יותר, כך תקבלו משלוח מנות ביחס הפוך לו בתמורה. נסיון של שנים.
להזמנות אלבומים ומתנות מקוריות  regaim.mail@gmail.com
ושיר שמדבר דוקא על נתינה...עם קצת ליצנים כנדרש מפורים. לחצו על הלינק
.


..


יום רביעי, 16 בפברואר 2011

"מה מצחיק" - מופע הסטנד אפ הראשון שלי


חברים אני נורא מתרגשת. לא בכל יום אני מזמינה אתכם למופע סטנד אפ בכיכובי. ככה בלייב מול מאות אנשים שיושבים עכשיו בביתם. מתנצלת בפני אלה שנזכרו מאוחר מידי, אבל כל הכרטיסים נמכרו, אזלו, נשארו רק כרטיסים בספסרות ובמחיר מופקע. האמת, התלבטתי אם לערוך את המופע באולם בצוותא, אתם יודעים..אני, שלמה ארצי וסדרן מנומנם מקיבוץ בגליל. או ללכת ישר על הדבר הגדול - האמפי בקיסריה כשקובי פרץ, משה פרץ ועמיר פרץ עושים לי מופע חימום. אבל קצת קר ורחמתי עליכם וגם עם כל הפקקים וההליכה מהחניה. בסוף החלטתי להריץ את המופע בצורה האינטימית הזו. כשאתם אוכלים לי ביסלי מול המחשב. כמובן שסגרתי עם עצמי חוזה קודם. ואיזה חוזה... חתיכת חוזה. חסר לי רק להפר אותו. בחוזה מצויין שאני מחויבת להצחיק אתכם, חמש פעמים לפחות, צחוק פרוע בנוסח ההההה... לגרום לכם להתגלגל מצחוק פעמיים לפחות, להתפקע מצחוק בין שלוש לחמש פעמיים, ומי שרוצה יכול גם למות מצחוק. אבל זה כבר על אחריותו. ויש דבר נוסף ומהפכני במופע שלי. כל הבדיחות מתומחרות ואתם לא מחויבים לשלם על בדיחות שלא הצחיקו אתכם. נניח ויהיה מצב שבדיחה מסוימת לא תפיל אתכם לרצפה כמצופה, אתם, יכולים לבוא אלי מאחורי הקלעים, ולהגיד לי צ'מעי שולי, עם כל הכבוד והרצון הטוב, לא נפלנו בקטע הזה, של השוטרים והגנבים. צחקנו עד המשפט "עצור או שאני אוכל סנדביץ".. אח"כ איכשהו הייתה נפילה. ממש ירידה במצב הרוח הלאומי. אין בעיה, יתרת הבדיחה תקוזז מכרטיסכם. רואה החשבון שלי ערוך לכל. תגידו מה שתגידו, מצחיקה אולי אני לא.  אבל פריירית כן.
אז מה, קבלתם כרטיסים טובים? איפה תקעו אתכם, סליחה, הושיבו אתכם? ליד השולחן? ליד הטלוויזיה? ליד המקרר? או אולי אתם צופים בי בלפ טופ מתוך המיטה? רק שלא תירדמו  לי. קצת נימוס. אז יאללה נתחיל עם כמה בדיחות קלילות, קצת איך אומרים, לשבור את הקרח. מכירים את אלה שמתחילים קבוע את הסטנד אפ שלהם עם "מכירים את אלה ש?"..נראה לי שאשתמש בטריק הזה. נלך על בטוח. אז מכירים את "אלה ש" נכנסים לסופר ומסתובבים שעות סביב דוכן הטעימות הקטנות האלו עם הקיסמים. כל פעם באים כאילו מחדש - "שלום, אפשר לטעום?" שעה אחרי, עוד סיבוב, "שלום, אפשר לטעום?".. יאללה חברים, תישארו כבר לארוחת צהריים ולארוחת ערב, יש טעימות של יין. או..."מכירים את אלה ש" -מביאים, או יותר נכון מביאות, אוכל ביתי לעבודה נו, בקופסאות הפלסטיק האלה תפוחי אדמה, אפונה וקציצות שהכינו אתמול. לא זאת ועוד, הן גם מתחילות לחתוך לעצמן סלט.לאט. לאט. סלט. לאט.לאטץ סלט. סלט סלט.לאט לאט. ואני עומדת בצד דוממת ודומעת. יודעת בליבי שלעולם, לעולם לא אהיה אחת מהן ואכבד כך את עצמי. אני כבר ארד ואקנה לי את הפיתה המשמינה הזו שלי מהחומסיה. וזה מביא אותי  ל...מכירים את אלה שאומרים לך שאישה צריכה להיות מלאה במקומות הנכונים?...אז אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי לשאול אחת ולתמיד, תגידו לי איפה הם, המקומות הנכונים האלה?!  כי אני יודעת איפה הם לא..בים למשל!  אה, אתם אוהבים שיש מה לתפוס..קדימה תנסו לתפוס אותי.
נו, מה אתם אומרים, איך היה עד עכשיו? מצחיק, מצחיק בקושי?, לא מצחיק? אה, נרדמתם אוקי. הבינותי. אין ברירה, מוכרחים להמשיך לחייך. אתם ודאיודאי מחייכים לעצמכם  עכשיו חיוך של חמלה, מה הבחורה הלא נורמלית הזו רוצה מהחיים שלנו. איזה פוסט הזוי היא כתבה. בזמן הזה יכולנו לקרוא שירה. נמשיך לא לשלם לה. אבל ם ממש לא צחקתם אל תסתפקו בלייק מנומס בפייסבוק. תביעו מחאה. תרעומת. צאו לרחובות. צאו לכיכרות, תערכו הפגנות. תחליפו את השלטון. תארו לכם מה עוד יכול לקרות מבדיחה אחת לא מוצלחת שלי. 
רגע, אז איפה היינו? מכירים נגיד את אלה שבאים לבליינד דייט (טוב, זה לא יכול להיות מצחיק), ואת אלה שבאים לרופא (אף פעם לא מצחיק) ואת אלה שעומדים לפניך באוטובוס, ואת אלה, כן את אלה שנכנסים שוב לסופר -מכירים את אלה שנכנסים לסופר? ספרתי לכם עליהם?..אוי זה מצחיק. ומכירים את אלה שאין להם שום בדיחה טובה יותר לספר והם ככה מסתבכים עם עצמם? אף פעם אל תלכו להופעות שלהם, זה יגמר בבכי. שבו בבית, תראו מבט.
ועם מעט רצינות רציתי לספר לכם שכקופיריטרית זכיתי לכתוב טקסטים לפרסומות לג'ון קליז  בקמפיין סרטים שצלמתי איתו,לקרן מור (האחת ויחידה עיני), מוני מושונוב (האחד והיחיד) רמי ורד, יאיר ניצני ומשה פרסטר. איזה כבוד וכיף היו הרגעים האלה בשבילי. הישיבות הנורא רציניות על הטקסטים, המטופשים להפליא והרגעים המטורפים בצילומים ובהקלטות. רבים מהקטעים נשארו כפיילוטים, אבל הצחוק והחוויה באותם רגעים היו שווים כל רגע.  
טוב ,אז אם אני לא אהיה סטנדאפיסטית גדולה אולי אני יכולה להיות זמרת? אז תגידו שיש לי עיניים גדולות, אבל בינינו, למי אין עיניים כחולות, אה גדולות, מה אני לא יכולה להיות אילנית? למה לא? למה למה? לחצו על הלינק ותשפטו לבד.

שלכם, בשיא הרצינות, שולי.

יום חמישי, 10 בפברואר 2011

קבלו אותו: ולנטיין דיי -אהבה במבצע - לב פלוס לב חינם!


אתם מוכרחים לאהוב את הפוסט הזה. או לפחות לחבב. גם אם חזרתם עכשיו עצבניים מהעבודה, או אולי אתם במשרד, עוד יותר עצבניים, אני בטוחה שכמה מילות אהבה יוכלו להלך קסם עליכם. בכלל הפוסט הפעם יהיה יותר עדין, רגיש ומתחשב כזה. המילה אהבה תוזכר בו יותר מפעם אחת ויש שיאמרו שנגררתי אפילו לקיטש. אבל הנושא מחייב. ותאמינו לי שניסיתי לברוח שמאלה וימינה. טוב, אולי בכל זאת לא מומלץ לחולי סכרת. 
ולנטיין די בפתח, חברים...מי שכח? מי לא זכר? מי הדחיק? מי הספיק? מי הסמיק? מי ישבר לבו ומי ייצא מגדרו? טוב, עוד לא מאוחר להציל את עורכם. לבחירתכם, אהבה ממבט ראשון, אהבה חד צדדית, אהבה לנצח נצחים, אהבה טהורה, אהבה אפלטונית, אהבה ללא תנאי, אהבה על תנאי או שניים, אהבה נכזבת או סתם הערכה הדדית, הכל ניתן להשיג בחנות שלנו ובמבצע כמובן. האמת, שכדי לכתוב את הפוסט הזה נזקקתי לשים ברקע כמה שירי אהבה שיתנו בי את ההשראה הנדרשת. טיפוס ציני וקר מזג שכמוני. אני ורגש..יה רייט. מצאתם את מי. מעולם אהבה לא השפיעה על חיי ולא שחקה אצלי תפקיד..מעולם לא דפק לב האבן שלי והמתין מעולף לטלפון המיוחל. שאני אחכה לטלפון? ראיתם יותר מדי סרטים רומנטיים. שאני אזיל דמעה? זה האבק הזה שהורג  אותי.
ומי היו אצלי ברשימת השירים? החילותי ב"עוד סיפור אחד של אהבה”, לפני שסוגרים את האורות ואני הולכת לישון. עברתי לגישה האסרטיבית והלוחמנית "יש בי אהבה והיא תנצח" - גם את הפקח הגורר לי עכשיו את האוטו.. ("הי, חכה חכה, ארוץ מנופפת לקראתו -יש בי אהבה!") עצרתי לנוח קלות ב"תחת עץ האהבה" ביחד עם נורית גלרון ויוסי בנאי, קבלו אותי יפה והיה מאוד נעים.. חפשתי "שיר אהבה פשוט"- היה די מסובך, בדרך הגעתי למסקנה הבלתי נמנעת שאול יו ניד איז לאב, או לייק..חיכיתי בנימוס לתורי ב"עכשיו התור לאהבה"... 
אבל "מרוב אהבה אני שותקת", לא מסוגלת להוציא מילה.

אם יש משהו שמחזיר אותי לשהותי בת השנה וחצי בארה"ב זהו ה"ולנטיין דיי" או "חג האהבה" שעשה עלייה לישראל והפך לחג עברי תקני. תקני מלשון תקני תקני יש מבצע עכשיו בקניון. ומדוע עברתו את השם דווקא ליום האהבה? למה לא קראו לו "יום החשבון"? יום האכזבון? "יום האני נורא בסדר, ואתה?" גרתי בעיירה כפרית בשם צ'אפל היל במדינת צפון קרוליינה, עיירה שלווה וציורית אבל מבחינת האקשן -משהו כמו עפולה ביום כיפור. ובאמריקה כמו באמריקה, ולנטיין דיי הוא יום שאתה חייב לאהוב. או לחבב לפחות. וברגעים אלה ממש (ויעידו קוראי שבארה"ב המצויים כעת במייסיס או בטארגט) גדודי לבבות אדומים הולכים ומכסים כל פינה רעננה ברחובות ובקניונים. על כל מדף בכל חנות נחים להם, חגיגיים ומלאי חשיבות, לבבות שוקולד, לבבות על גרביים, תחתונים, עניבות, כוסות או ארוזים בניירות בונבוניירה אדומים מבריקים. אפילו סופגניות הדונאטס מעוטרות בציפוי של לבבות ולצידם דובוני הפרווה המסורתיים. (מתנה נפלאה לדובון הפרטי שלך הרובץ עכשיו מול הטלויזה או לדובונית שלך אופס, מה פתאום דובונית, התכוונתי למהממת..)


על העצים ברחובות צומחים להם לבבות, אפילו השוטרים מציירים לך לבבות בדוחות החנייה. וברקע השירים ששוטפים לך את המוח, קשה שלא להיכבש, שלא לומר להתאהב, באווירת החג הזו כמו באווירת הכריסמס. חום מעוצב שעוטף אותך מכל כיוון. וכנדרש מהציבור הצייתן, מאות אנשים הולכים עכשיו ברחובות חדורי אהבה וכרטיס אשראי, ועם לבבות בעיניים..במקום דולרים(!),עשרות גברים עוצרים עכשיו עם האוטו ליד חנות הפרחים הסמוכה למשרד ועוטפים להם ורד בתוך נייר צלופן אולי בצרוף נו, הדובי הזה (אם כבר אז כבר) ואולי גם איזה סט לבנים סקסי על הדרך, שהוא כנראה יצטרך ללבוש בסוף בעצמו (“אז זה מה שהיית רוצה שאהיה הא??? אתה יכול לחלום. טרנינג מותק! זה מה שתקבל עד סוף ימיך). כל זאת מיועד כמובן למי שיש לו אהבה, באותם ימים. כל השאר מתבקשים לאכול את הלב ולסור לסניף וולמארט הקרוב להצטייד בחבית גלידת האגן דאז,(וניל? קראנץ' שוקולד?) בה יתקעו מתוסכלים ודומעים, או יותר נכון מתוסכלות ודומעות את הכפית, תוך כדי צפייה בטלוויזיה ויתחברו לבריג'ט ג'ונס שבתוכן. אפרופו, אף פעם לא מראים בסרטים גברים שבורי לב מול הטלוויזיה. רציתי לשאול, מה אתם אוכלים ברגעים האלה? הא ברור, התשובה ידועה. אין לכם רגעים כאלה. אין בעיה, תמשיכו לבכות בלילה.

.
(אתם מוזמנים לאכול את הלב)

כפי שאתם אולי חשים בין השורות, יש משהו ביום הזה שאני לא "אוהבת". איך רגש אישי, אינטימי, ספונטני בין שני אנשים הופך ליום רשמי המוכתב ע"י לוח השנה, יום מסחרי ויום רווחי בהתאם. בני זוג רבים (כמובן לא כולם) עומדים עכשיו ליד האהובים עליהם עם אקדח לרקה "תראה לי שאתה אוהב אותי! יש בדיוק מבצע עכשיו שלושה לבבות במחיר של שניים ובאריזה מהודרת, אה וגם דובי עם לב, בקנייה מעל 250 ש”ח אתה אוהב אותי או לא??? ה"מוכרחים להיות שמח" הזה. שני הצדדים מודעים לחוסר הספונטניות של היום הזה, אבל אם אחד מהם יעז למרוד בו, יש חשש שהשני לא יבין את הבדיחה... והאפשרות השנייה היא להיות נורא בסדר ולעבור את האירוע הזה בלי חיכוכים מיוחדים. במין הסכמה הדדית שקטה - אתה תפתיע אותי כנדרש ואני אשתדל להראות מופתעת. חוק זה חוק כידוע.
אבל האמת, שלא באתי להשבית שמחות,ואם נניח בצד את הדיון על  מהות היום הזה ונתרכז במילה אהבה או בהטיות הפועל "אני אוהב אותך", "אני אוהבת אותך". אז אין מילים יפות מאלו. הן מפיחות בנו חיים וכולנו נהנים לשמוע אותן שוב ושוב, ללא שובע, גם מהילד שלנו. אז תנסו את זה הרבה בבית.  
יש משפט שנחרט לי בראש מהשיר היפהפה "מרוב אהבה שותק" – "כשהפסיק אוהב ת'נקודה, תמיד הוא אומר לה, חוזר ואומר לה, שהוא פסיק על ידה..." לו הייתי נקודה, הייתי מתאהבת בו, בפסיק הזה.
וכשזה מגיע לאהבה, עם אלפי השירים קצת קשה להפסיק לשיר.. וזה המקום לפרגן לזמרת מיוחדת במינה שהצליחה לחדור ללבי ולפלייליסט הפרטי שלי. קוראים לה דקלה דורי ויש לה שיר שקוראים לו "גם אני" ואלו כמה ממילותיו הכנות:

גם אני רוצה לשמוע
טוב טוב טוב טוב טובה
בבקשה תאהב בבקשה
תבוא עלינו הטובה

  
ולכל אלה שליבם לא יחסיר פעימות השבוע..או שליבם נשבר חלילה, הנה יש לי פה תרופות ללב שבור. גם זה צריך להיות בארון התרופות על כל טלפון שלא יגיע. שניים ביום לא להגזים.
 


מאחלת לכם למצוא ומהר את האהבה שלכם. מי יודע מה היא עושה עכשיו? אולי היא או הוא קורא קוראת את הבלוג שלי? ולהזכירכם שמו של הבלוג הוא "רגעים" אז אולי בכל זאת תעצרו רגע ותקדישו אותו לאהבה. לפחות זה חג בלי הרבה סבל היסטורי כמו בכל חג עברי ובלי מפגש משפחתי מחייב.


ושלא תחשבו שאני כזו צינית. כשזה מגיע לאהבה, גם לי יש רגשות. וחולצה. שלכם באהבה לנצח נצחים, מטורפת עליכם, שולי. (מי אוהב אתכם יותר ממני? מי מצחיק אתכם כשאתם עצובים?) וכמה קשה היה לבחור בשיר מתוך האלפים. אבל בחרתי בשיר "אל תשאלי אם אני אוהב" שאולי יסמל את לעד את ההבדלים הנצחיים בין גבר ואישה.
 אוקי לא אשאל...לפחות לא ברבע השעה הקרובה. 


אבל רגע, אל תלכו, לא דברנו עוד על אהבה ולא ירדנו אל סופה...
נו ,טוב בפעם אחרת.
 
חג אהבה שמח!

יום שלישי, 1 בפברואר 2011

לה לה לה אפצ'י ...או למה הפוסט קצרצר הפעם.

                                
השפן הקטן (או בשמו המלא אשפן אקטן..) שוב שכח לסגור הדלת למרות כל האזהרות, הצטנן הבלוג וקבל נזלת. האמת היא, שכמעט לקחתי השבוע חופשת חורף מלאה מהבלוג. לא מהסוג הזוהר של חופשת סקי  ושיזוף יוקרתי של משקפי גלישה, יותר מהסוג של לה לה לה אפצ'י, טישו, טרנינג וטלוויזיה לימודית (לא חינוכית) עם המורה שלומית והבובה דודו. (אל תדאגו, הביאו לי שיעורים). ואמרתי שלא יקרה לכם כלום אם שבוע אחד תמצאו לכם בילוי אחר, במיוחד שהשבוע חוגגים את "יום המשפחה". אולי קצת זמן איכות עם המשפחה, מונופול עם הילדים, סולמות וחבלים עם האישה, תופסת עם הבעל, מחבואים עם האישה לשעבר, או הבילויים הרגילים - שיחה עם מטפל זוגי, שיחה עם מגשר, שיחה עם עורך דין. אבל אז כבלוג המכבד את עצמו, אני לא יכולה להשאיר את יום המשפחה נושא טעון, רגיש, נצחי, היסטורי, אלמותי ואינסופי, נגמרו לי מילות התואר, בלי שאתרום את חלקי. גם אם תגידו זאתי, נראה שבאמת עלה לה החום.  ולכבוד יום זה החלטתי כאמא, לענות סוף סוף לילד רונן בהנוקר, ששר בפסטיבל הילדים כלפני כ- 35 שנה את השיר המפורסם "אמא" - אמא הו, אמא חבקיני חזק ולעולם לא נפרד"..ובו הציג לאמו שאלות קשות וקיומיות, ובעצם לדעתי הוא עד היום לא קבל להן מענה ולכן ודאי שוכב ער ומיוסר על מיטתו ולא מצליח להירדם. מקווה שהיום, אחרי שיקבל סוף סוף תשובות לשאלותיו יוכל ללכת לישון. הוא בטח מת מעייפות.
אמא מדוע הקיץ חלף
אמא: חלף אתה קורא לזה? עשרה חודשים של קיץ מענה עם 100 אחוזי לחות, ללא יכולת מפלט לא מספיקים?ומה שיש היום נראה לך חורף? שני מ"מ גשם בחודשיים?
למה נושרים העלים
אמא: למה נושרים העלים? שאלה טובה! אולי בגלל ש...אמא שלך לא השקתה את העציצים! אמרתי לך לא להביא לי הביתה בט"ו בשבט חמישה עציצים מביה"ס, הם יצטרכו לדאוג לעצמם. הדבר האחרון שיש לי פנאי נפשי אליו עכשיו הוא להשקות עציצים שבתוך שבוע יבלו ממילא.
אמא כיצד זה סובב העולם
אמא: הו מתוק שלי..  It's all about the  money כסף מסובב את העולם.  
איך נולדים ילדים
בוא בן ,ידעתי שיום הזה יגיע ואדרש לתשובות.... ובכן ילדים נולדים בצורות רבות ומגוונות..מתרומת זרע, מתרומת ביצית, מאם פונדקאית, גם לאמהות יחידניות וגם לזוגות חד מיניים. ויש אפילו ילדים, לא הרבה אמנם, שנולדים לאבא ואמא שאוהבים זה את זה חיים ביחד וקוראים להם נשואים!.. ואחת לכמה חודשים הם גם אה.. נו, טוב את ההמשך תבקש מאבא שיסביר לך, טוב חמוד ?  אמא יוצאת היום וחייבת להתלבש.
אמא מדוע זה יש מלחמות
אמא: רונן מתוק, ואיך תהיה עבודה לכל הפרשנים המדינים והצבאיים הא? איך תהיה להם הזדמנות לשבת  שעות באולפנים הדינמיים, חמורי סבר, חנוטים בחליפות ולהגיד לנו שוב ושוב אותן מילים - אני בטלויזיה!
אני בטלויזיה!
למה רבים בני אדם
אמא: אולי כי משעמם להם. כי יש להם כבוד. כי הם נהנים להתפייס אח"כ,  אין לך שאלה יותר קלה?
אמא מדוע שותק אלוהים ולא עוצר בעדם
אמא: הוא לא שותק הוא פשוט עסוק בפניות קודמות.
אמא, הו אמא
אמא :רונן חמוד, אמא ממש צריכה ללכת... קדימה פיג'מה.
חבקיני חזק ולעולם לא נפרד
אמא: טוב, עוד חיבוק אחד. תגיד לי, למה בכל פעם שאמא רוצה לצאת אתה מתחיל עם השאלות האלה? אי אפשר פעם אחת שתלך לישון בשמונה וחצי כמו ילד גדול בלי סיפור ובלי שאלות? אמא לא יצאה כבר הרבה זמן!
אמא אותך הן אהבתי מכל
אמא: רונן חמוד בחייך ... לילה טוב!
אמא השיר לך הוא עד
גם אמא אוהבת אותך מאוד מאוד. תגיד מאיפה השפה הגבוהה הזו שלך לא מההורים שלך, זה בטוח. 
אמא אותך הן אהבתי מכל 
גם אם גרמתי צרות
על כן פה בשיר קבלי ברכותי
ואלף אלפי תודות
אמא:  יש לי רעיון, אולי במקום אלפי תודות, תתחיל לסדר בעצמך את החדר, לא תזרוק את הנעליים והבגדים שלך בסלון ותעזור קצת בניקוי הבית, ובבוקר תקום לבד ותתארגן בזמן? מה אתה אומר?
שיהיה לכם יום משפחה שמח!  ואל תשכחו - הכל נשאר במשפחה, דם זה לא קטשופ ולא מים, משפחה לא בוחרים, וזה תמיד קורה במשפחות הכי טובות.
ואתם ילדים חמודים הפתיעו את ההורים ליום המשפחה בכדורי שוקולד מעשה ידכם הקטנות. לפי המתכון הנצחי של רות סירקיס בי"לדים מבשלים". השאירו להם כיור מלא כלים וכתמי שוקולד על כל רהיט בבית. זה מתוק! 



אני אסיים פה. לא רוצה שתדבקו. חוזרת לטלוויזיה יש עוד מעט "דן  אנד עדנה". 
שלכם בטרנינג אקסקלוסיבי שולי
לחצו על הלינק לשמיעת השיר "אמא"