יום ראשון, 8 בינואר 2012

אפליקציות, תמיד במודה!


האפליקציות של היום במחווה לאפליקציות של פעם (כל הזכויות שמורות לשולי גלנץ)

איזו אופנה זו נהייתה. איפה שאתה לא מסתכל היום – אפליקציה. אם אין לך אפליקציה חדשה לתרום לתוך השיחה, בנוסח "הורדת כבר את האפליקציה הזו שמוצאת לך נושאים לשיחה?" מומלץ לך לשמור על זכות השתיקה. למעשה גם הפוסט הזה נכתב בעצמו על ידי אפליקציה, שמוצאת מעצמה רעיון, מקלידה את
עצמה וגם מגיבה לעצמה, תגובות חיוביות כמובן. 
שלא תבינו לא נכון, אני בעד. אני בהחלט חושבת שגם לאפליקציות יש זכות להתפתח ולהיות מורדות ואחדים מחברי הטובים ביותר הם אפליקציות. אבל אם להודות בפרהסיה, אני לא מאלה שעומדים בחזית הטכנולוגיה, יותר מאלה המכונים מאותגרי טכנולוגיה - תמיד בדיליי קל. ככל שמתרבות האפליקציות, כך אני הולכת ומתרחקת מהן כמו מאש - אפליקציה של אש התכוונתי. לא כזו אמיתית ושורפת. אני חייבת את המגע לא מתוך מסך, או מאחורי מסך. פשוט מגע. אמיתי. אולד סקול. מהסוג הזה, שאתם בטח זוכרים, כזה שנוגע ומורגש, בלי שצמודה אליו, נו שוב המילה הזו, מסך, ואצבע מרפרפת. צריכה שהעט תיגע בדף היומן ואוכל באמת להריח את ריחו של הפרח, ולא תאמינו, אני מהשניים שלושה שעדיין מדפיסים תמונות על נייר, ולדעתי בימים אלה ממש, עמלים ליצור לי ערך בויקיפדיה. לא דחוף לי לרדוף אחרי הקדמה. רוצה ללכת לפעמים קצת לאיבוד, בלי שהwaze- יציל אותי. לעיתים הרק לשמוע מה האפליקציה הזו והזו עושה, גורם לי לעבור למצב בהייה מתקדם במספר המתלהב.
הרי זה עניין של זמן שנהפוך בעצמנו לבובות וובקינז או דמויות מיק-מק, למי שמכיר, מעולמם הרחב של ילדיו. נגדל את עצמנו בתוך המחשב. נראה כולנו גוצים שמנמנים כאלה, לבושים בבגדים צבעוניים ומוזרים נורא. לא נוכל לעשות שום פעולה, אם לא הורדנו את האפליקציה, המתאימה לשם כך. כל החיים ומערכות היחסים יעברו קומפלט לתוך המחשב. למעשה, כבר היום אנשים מנהלים מערכות יחסים שלמות דרך הצאט' והסמס. הפעם האחרונה שהם התראו היה ב-2002  ועכשיו יושבים להם מוגנים בתוך טרנינג דהוי, כל אחד מאחורי מסך זכוכית של מחשב או טלפון. אל תיגע בי ואני לא אגע בך. אין יחסים אמיתיים, יש אפליקציה של יחסים. אפליקציה של רגש. אמנם עם הרבה אהבה ושיתוף אבל מהסוג של like ו- share. מוותרים על חוש הריח, חוש הטעם וחוש המישוש שיכולים להעניק כל כך הרבה, ומסתפקים בחוש הראיה והשמיעה בלבד.
אבל לשם העולם צועד או גולש במהירות של 100 מגה. את זה אני מספיק ערנית להבין וליישם - יישום זו המילה היום. אפליקציה היא כידוע תרגום של המילה יישום. ואם מסבירים לי טוב ולאט גם אני בסוף מבינה. ולכן מדי פעם, אני מרשה לבתי להוריד לעצמה איזו אפליקציה בטלפון שלי, שבאמצעותה היא יכולה להעסיק את עצמה, ואני אוטומטית משדרגת או מעדכנת, מלשון אפדייט, את מעמדי לאמא בגרסה חדשה יותר, אמא 2, שמסתובבת עם אנגרי בירדס וחיות עצבניות אחרות. וכך אני יכולה בניחותא ליישם לעצמי כוס קפה, ולכתוב פוסטים והגיגים על אפליקציות. ואגב, אחת האפליקציות שהיא הורידה לי הייתה משחק אפיית עוגה. בשלוש בלילה נתבשרתי בצליל סמס, שהעוגה שלה מוכנה. אתם יכולים לתאר לעצמכם את האושר שלי. התלבטתי אם להמשיך ולעשות לה את הקרם או לחכות עם זה כבר לבוקר.

התמונה למעלה הוא אחת משתי עבודות שלי, שיוצגו בתערוכה, על תרבות הטכנולוגיה שהשתלטה עלינו. זוהי ההזמנה וזהו הלינק בפייסבוק למי שיבקש לבוא. הרעיון של העבודה הוא - האפליקציות של היום במחווה לעולם האמיתי או העולם הישן של פעם, שבו אפליקציות היו אפליקציות, למי מבני דורי שזוכר. הקשר בין הרטרו לעכשווי בין החומר לנגיעות המסך.
נו טוב, ועכשיו ברצינות, מישהו מכיר מפתח אפליקציות טוב? יש לי באמת רעיון מדהים לאפליקציה! לא יכולה לספר לכם אבל היא תשנה את העולם אני אומרת לכם, וחייבים ליישם אותה.
ולסיום - סרטון פרסומת שכתבתי וביימתי לאפליקציה שנקראת Vbookz והיא קוראת ספרים בקול.
נראה לי שתיהנו. ביי שולי.
(לחיצה כפולה למסך גדול יותר)



2 comments:

  1. כמי שסובלת מפוביית-אפליקציות קשה, אפילו הפוסט הזה עורר בי רעד קל ותהיתי לגבי מידת הזכאות שלי לקרוא אותו. בכל מקרה, ולמרות שכך, הרשי לי להציע את הדבר הגדול הבא: וובקינז ומיק-מק בטריינינג דהוי

    השבמחק
  2. אוי תמר גמרת אותי עכשיו עם הוובקינז ומיק מק בטרנינג דהוי - היסטרי! אני יכולה לדמיין אותם.חח

    השבמחק