יום שלישי, 25 במרץ 2014

בת מצווה, איזה אולם נפלא...



כן, זהו, אנחנו בפנים. הצטרפנו למועדון. אימוש מתחילה לארגן בת מצווש ושאלוהימוש יעזור לה. טוב, לא ממש סגרנו על מועדון "הכול כולל הכל מכל וכל" כפי שמקובל בכל המסיבות היום, אלא יותר על אולם חביב בו נארח את משפחתנו הצנועה בשקט, וכל אחד יחטוף, סליחה, יקבל את המנה שלו. ואני רוצה להודיע מראש, וליישר איתכם קו כבר עכשיו, שלא תהיינה ציפיות. עם כל הצער שבדבר חברים, הבת שלי לא תצא מתוך צדפה, קונכייה או כל אוייסטר שהוא. היא גם לא תגיח לקולות מחיאות הכפיים, ותהלך על במה לבנה ארוכה, כדוגמנית מן השורה, בנעלי פלטפורמה לבנות. היא גם לא תפצח בריקוד בטן סוער מולכם, בעת שתעמדו מתלבטים מול הקינוח השני שבבופה. בקיצור, היא לא תתחתן עם עצמה. היא תישאר עם כל הצער, עדיין רווקה בגיל 12. וסלחו לי על סערת הרגשות. אני פשוט אחרי סיור קל ביוטיוב, בחיפוש אחר מקורות השראה, לתכנון בת המצווה לילדה האהובה. ומי שלא נמצא בשלב הזה בחייו, כאילו הפסיד עולם ומלואו, כלומר אולם ומלואו, המתקיים במקביל לעולמנו האפרפר - הוא עולם האירועים, או כפי שנוהגים השוטרים לציין בדו"ח את הסיבה למהירות המופרזת -"לרגל אירוע". מסתבר שבשנים האחרונות בת מצווה (וכנראה גם בר מצווה) הפכה למעין מיני חתונה, שבו הילדה מתחתנת עם עצמה ועם כל החלומות שלה מאז גיל ארבע, המתבטאים לרוב בשיער מעוצב, איפור מלא, עקבי פלטפורמה ושמלת כלה מיניאטורית. בגדול, מתוך ניסיון, אני לא חושבת שחייבים להצטייד בחתן לחיים, אבל בכל זאת ראוי לתת צ'אנס לאפשרות הזו. ולזאת מצטרפת מצגת תמונות מפוארת, בנוסח "חיים שכאלה". אכן חתיכת חיים והיסטוריה יש להם לסכם בגיל הזה.
טוב, לא איתמם. זו לא הילדה שדרשה אירוע. זו אמא שלה, שחושבת שצריך לעשות אירוע מכל אירוע. האמא, שמודאגת עשרים שנה קדימה, שאם לא יציינו כדת וכדין את האירוע, ייחרט הלא אירוע לעד בלב הילדה. והילדה תשתמש, הלכה למעשה, בטישו הורוד, הממתין בקופסת הנייר הפרחונית אצל הפסיכולוג. "הורי הסתפקו בפיקניק בספארי עם פיתה וחומוס" תאמר בוכייה ואני חוץ מלהשפיל מבטי למטה, ולהכין לה הפסטה שאוהבת, לא אוכל לעזור. ולכן לא אוכל לקחת סיכונים. כמובן שעולה ישר ההתלבטות, ההגיונית והבלתי נמנעת, שבכסף הזה אפשר לעשות טיול מדהים לחו"ל, לשלם שכר דירה לשנה עם חנייה כפולה בתל אביב ולאכול כל יום כל פטריות כמהין, או סתם ליהנות מהידיעה, שנשארו לך בחשבון הבנק כמה גרושים לקנות בהם לחם אחיד וחלב עמיד. ואז מגיח המצפון, עטור נצנצים ורודים ופאייטים, מהסוג של - אבל כולן עושות בת מצווה, וחו"ל יהיה תמיד, ובת מצווה יש רק פעם בחיים וגם ילדה אחת בת 12. כך שמראש היה ברור איך תגמר ההתלבטות. היה צריך לעשות רק וי על כאילו התלבטות. אבי הכלה, סליחה הילדה, שהתנגד נמרצות מראש, לכל אולם מסוג שהוא, סו הלפ הים גאד, הבין מהר, שאם לא יצטרף למועדון, יצורף בעל כורחו ע"י המאבטחים בכניסה, ונשאר מלמל לעצמו חרישית. ייאמר לזכותה של הילדה, שבמסגרת סיעור המוחות, הציעה בצניעותה ותמימותה החכמה וההגיונית, לציין את האירוע בפיקניק פשוט, על הים או בהחלקה על הקרח, מה שגרם לאם לקפוא על מקומה. "רעיון נחמד" חייכה חיוך קפוא שלא הותיר ספקות בחלל, וגררה את הילדה לאירוע "כמו שצריך", תוך שהיא לא סובלת את עצמה. לאן הגעתי?? אמרה לעצמה, ובחרה מנה ראשונה ברוטב שלוש מאות שקל, בתוספת קמצוץ עלי מע"מ. אני עושה אירוע באולם? כן, אני עומדת לעשות אירוע ביי דה בוק. וביי דה בוק הווה אומר כמובן שיהיה גם בוק. בוק של צלם אלא מה, ובו בתי תתבגר בתוך יום בחמש שנים.
אז זהו, אני מתחילה בתכנון ויש לי רשימת מטלות מפה ועד לדרום תל אביב. ויכול להיות שלא תשמעו ממני בשלושת חודשים הקרובים, כי אחרי הכול, לא פשוט לבחור חבקים למפיות, אבל פה ושם אתייעץ עמכם לגבי נושאים כבדי משקל כמו האטרקציות. אז מה אתם אומרים, מסוק שינחית את ההורים, כלת השמחה והסבתא מתוך התקרה של האולם, או סתם לבצע כניסה שקטה בספינת שעשועים מול מטח זיקוקים?.. רגע אולי אבדוק מה התוכניות של הפילהרמונית לאותו יום. ורק בשמחות, הא?


והנה בת המצוווש של האימוש.. רק תנו לי עכשיו חצי פיתה עם חומוס ומלפפון חמוץ.




3 תגובות:

  1. מקסים מקסים מקסים. מחכה בקוצר רוח לחבקים. רק בשמחות, אמן

    השבמחק
  2. שולי יקרה, הכתיבה שלך תמיד משעשעת אותי, השנינות והחדות והכנות... בת מצווש שמח, וחג אביב שמח! נוגה מבנימינה

    השבמחק