יום שלישי, 9 בנובמבר 2010

זה גן חיות פה! על גן החיות של פעם ושל היום.





טיול עם הילד בגן חיות או הספארי. אחד הרגעים היותר קשים להורה הממוצע, מבחינתי כמובן (חמור בדרגה הוא גן השעשועים). או אם להביא דוגמא מחיי הבוגרים - בהייה במסלול המטוס בפלזמה בזמן הטיסה. השעמום, הו השעמום. מבחינתי מדובר במוות קליני. הנוכחות שלי במקומות אלה מצטמצמת לתפקוד מוטורי בלבד. הליכה, בהייה אפאטית בחיות תוך הפניית חיוך לילד: "הי מאיה תראי קוף" (פה קוף? מפתיע) ואיך עושה שימפנזה? ואיך עושה אריה? ואיך עושה כרטיס אשראי? שעוד שנייה נאלץ לשלוף מהתיק, כדי לקנות לך בלון הליום, שיעוף ברגע שננסה לקשור לך אותו ליד. והחיות המשועממות אף הן. תמיד יש תחושה ששואב אבק טוב היה עוזר להן.  מזל שיש את ההתעסקות הזו עם הנושא הנקרא צילום ןתיעוד או הנצחת הרגע הנדיר, ההיסטורי, שלא ישוב עוד לעולם - הרגע לשמו התכנסנו - ילדה אוכלת גלידה. בשבילי המטרות הללו מקדשות כל אמצעי. רודפת אחרי הילדה במטרה למצוא זווית מעניינת לצילום. היי שנייה, תעמדי פה רגע,עוד פעם אחת יופי, אפשר לחזור הביתה! אמא כבר באוטו.




והנה אמא של מאיה כילדה בגן החיות של פעם. על המעקה שנא לא להושיב ילדים עליו 
כפי שספרתי לכם בעבר גדלתי בתל אביב. גרנו ממש ליד גן החיות הישן עם כל המשתמע מזה - קולות וריחות. כהורה אני חושבת שלהורי היה מאוד נוח לגדל את ה"חיות" הפרטיות שלהם, כשיש לך גן חיות כמעט בתוך הבית. בלי צורך להרחיק לכל מיני אטרקציות כפריות  בנוסח"הורים וזבובים" או"דובים וייאושים". היום לגן החיות החדש קוראים גן העיר. והנה גם שם תוכלו להבחין בסוגי אורגניסמים ובעלי חיים שונים ומשונים המקפצים על גבי מזרונים וכדורים בכלוב הג'ימבורי. כשמאחורי הגדר בוהים בהם הורים שכל נפשם מבקשת דבר אחד - קפה. (ולדעת כמה זמן נותר להם להעביר עד השעה שבע, אם השעה עכשיו היא ארבע? תשובה: שמונה שעות. )שלא לדבר על זה שביקור בגן החיות הזה יוצא הרבה יותר יקר מקודמו, שכן, פעם הסתכם הביקור בתפוח אדום רקוב ומסוכר על מקל או תירס חם, או חביתה קרה שהורדה מהבית והיום, נו ,אתם יודעים לעשות את החישוב לבד - כמה זה קפה ועוד קפה ועוד קפה ועוד קפה, כפול בבקשה אמא, רק עוד מסטיק אחד מהמכונה, פלוס נעלים, חולצה, ספר וג'ל "שיגוע" שלכל הכיתה כבר יש.

באחד הפורים החליטה העירייה לשחזר את גן החיות של פעם. היה מקסים וצובט כאחד. בתי כל כך התרגשה שהיא בחרה לכתוב על גן החיות במסגרת הנושא האישי בביה"ס.  במסגרת העבודה נורא סקרן אותנו לדעת האם נשארו עדיין בחיים חיות מגן החיות הישן. התקשרנו לזואולוגית של הספארי ומסתבר שכן! שני צבי ענק - אחד בשם שימי, שני קופי אורנגוטאנג בשם רוחל'ה ומשה שצריכים להיות כבני חמישים לערך ושימפנזה בשם לילי, עליה השלום, שנפטרה לפני כחצי שנה. התרגשנו כאילו אתרנו קרובי משפחה.
זהו לרגע זה. יאללה לעלות הביתה. סוגרים את הגן.
ושיהיה לכם perfect day 
 
 

3 תגובות:

  1. חגיגת פורים שאירגנה עיריית תל -אביב באמת הייתה מקסימה ,באופן מפתיע מהרגיל.
    ו - איזה מזל שגן החיות כבר לא בשדרות בן גוריון (קק"ל) - הריח , הריח ....

    השבמחק
  2. נסכם הפעם בארבע מלים שטומנות בחובן כל כך הרבה. "חביתה קרה שהורדה מהבית". שבתלום של תכלת

    השבמחק
  3. איזה כיף לראות תמונות מפעם וגם לקבל פרספקטיבה על דברים בתור הורים.
    אני הטלתי וטו על גני חיות, לראות בעלי חיים בכלובים עושה לי רע, אז נחסך ממני השעמום הקליני הזה.
    טוב לדעת שקוראים דברים טובים על המפה של תל אביב, מערי אירופה זה נראה לא משהו.

    השבמחק